אגדה. מנוע הבחירה שלך.לבחור בעצמך, בבית, באיכות החיים.
צעד קטן אחד בכל פעם. סוגרים את העסק ב־17:00, פותחים ערב שקט בבית ב־17:01.
שתי דלתות: הבית והמשפחה, והעסק.
סוגרים את העסק ב-17:00. פותחים ערב שקט בבית ב-17:01.
לכל אישה יהיה מרחב מוגן.
את מדברת אל עצמך בכבוד. ומבקשת שרופא ובעל מקצוע ידברו איתך כך.
כל בית. שולחן אחד. עסק שאפשר לנהל, והמשפחה נשארת.
ומי זו גבי?
גבי, גבריאלה, נולדה מהקול של האחות הבוגרת שהרגשתי בחסרונה. בשם שלה חיים שלושת האחים שלי: גלית, שאיבדתי, ערן ונתנאלה. הם רשת התמיכה שלי. היא לא אמא, ואין לה תפקיד לדאוג לך במקומך. את זה רק את יכולה לעשות. היא הגב שלך, כדי שתגלי את האלה שבך. היא כאן כדי לשקף לך את הדברים מזווית קצת אחרת, מהמקום של רשת התמיכה שלך.
שום דבר לא יוצא בלי האישור שלך
טיוטה מחכה לך. שום דבר לא יוצא בשמך בלי אישור אנושי.
המידע שלך לא מאמן מודלים
התוכן שלך נשאר שלך. לעולם אינו משמש לאימון מודלים ציבוריים.
המידע שלך נשאר שלך
את מחליטה מה נשמר ומה נשלח.
שקלים בישראל, דולרים בעולם
תשלום מאובטח בכרטיס אשראי או ביט בישראל, ובכרטיס בינלאומי בעולם.
העולם האמיתי והמודרני
סקילים לחיים, לא רק למסך
מיומנויות סומטיות מעשיות לחיי היומיום: מעבר מלולאות מאבק אוטומטיות לבחירה מודעת ונוכחות שקטה.
בלוגו, סרט האינסוף עם המחוגה יוצר את A של Agada. סמל האינסוף מזכיר דפוס שחוזר לפני שמזהים אותו. השראה חזותית, לא הרצאה מתמטית.
לראות דפוס
לרוב לא מרגישים שזו לולאה. אותו ערב, אותה מתח, אותה תשובה אוטומטית. לראות את הדפוס הוא הסקיל הראשון.
עצירה
נשימה, גבול, לא לשלוח בשם מישהי, לא לזרוק החלטה על עומס.
צעד קטן
מיקרו־פעולה אחת. לא לסדר את כל החיים הערב.
גבול
מה שלי, מה של המכונה, מה מחכה לאישור אדם.
אדם במרכז
HITL, מלווה, שותפה. הטכנולוגיה מחזיקה מעטפת, לא מחליפה קול.
ליד AI, עומס ובירוקרטיה, ליטרציה לדפוס היא מיומנות עבודה כמו לבית. בלי להישאר תקועה באותו ערב.
תמיכה סומטית ולימוד מיומנויות. לא אבחון ולא תחליף לייעוץ רפואי או מקצועי.